השבוע באשדוד בע"מ נ' החברה העירונית לפתוח אשדוד בע"מ

פסק דין

1.החברה הכלכלית לפיתוח אשדוד בע"מ (להלן: "החברה") היא תאגיד עירוני בבעלות עיריית אשדוד. בחודש יולי 2010 היא פרסמה מכרז למשרת מנכ"ל החברה ובסופו של תהליך, הדירקטוריון שלה בחר במר יהודה אבידן (להלן:"אבידן") לתפקיד.

2.בעקבות ההחלטה למנות את אבידן למנכ"ל החברה, הגישו שלושה תובעים ובהם העותרת, תביעה לבית הדין לעבודה באר - שבע, לביטול החלטת הדירקטוריון ולעריכת מכרז חדש (צ"ו 27479-10-10). נטען בה, כי אבידן איננו כשיר להתמנות לתפקיד וכי נפלו בהליך פגמים שונים המצדיקים את ביטול המכרז.

בית הדין דחה את בקשת התובעים לקבוע שאבידן איננו כשיר להתמנות לתפקיד, אך קבע כי בהליך המינוי נפלו פגמים והורה על ביטול החלטות ועדת הבחינה והדירקטוריון.

3.בעקבות פסק הדין, הופסקה כהונתו של אבידן כמנכ"ל. החברה קיימה הליכים מחודשים לאיוש התפקיד שבסופם שבה ובחרה באבידן כמנכ"ל.

4.לאחר הבחירה, כאמור, הגישו העותרת ותובע אחר, תביעה לבית הדין לעבודה באר – שבע, בה טענו נגד כשירותו של אבידן לשמש בתפקיד ולקיומם של פגמים בהליך המינוי השני (ס"ע 41618-12-10). בית הדין מצא כי נפלו פגמים בהליך הבחירה ושב וביטל את מינויו של אבידן כמנכ"ל.

5.שני הצדדים ערערו על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה, וזה דחה את הערעורים והורה בין היתר על הוצאת מכרז חדש שילווה ע"י נציג היועץ המשפטי לממשלה (ע"ע 44262-09-11, ע"ע 50094-09-11).

6.בעקבות פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, התקיימו הליכים מחודשים לבחירת המנכ"ל. הליכים אלה לוו ע"י נציג היועץ המשפטי לממשלה, שהשתתף בכל ישיבות ועדת הבחינה ואף הגיש לה חוות דעת מטעמו. ודירקטוריון החברה שב ובחר במר אבידן למנכ"ל.

7.לאחר דברים אלה, פנתה העותרת אל המשיבה וביקשה לקבל את "החומר אשר היה מצוי בפני ועדת הבחינה אשר המליצה על מועמדותו של מר אבידן, לרבות, אך לא רק, קורות חיים של המועמדים השונים וכן כל חומר נוסף; פרוטוקול מלא מישיבת ועדת הבחינה במסגרתה רואיינו המועמדים לתפקיד חפ"א; פרוטוקול מלא מישיבת ועדת הבחינה במסגרתה הוחלט מיהם המועמדים אשר יומלצו על ידה לתפקיד מנכ"ל חפ"א; החומר אשר היה מצוי בפני דירקטוריון חפ"א שעה שהתקבלה החלטה לאשר את מינויו של מר אבידן; פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון במסגרתה אושר מינויו של מר אבידן; כל חומר אחר המצוי בידי חפ"א בקשר עם מינויו של מר אבידן לתפקיד מנכ"ל החברה, לרבות, אך לא רק, מכתבים של היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו, חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו וכיוב'".

המשיבה דחתה את בקשת העותרת וטענה, בין היתר, כי המידע המבוקש חוסה תחת הוראת סעיף 9 לחוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 ואין חובה למסרו, בין היתר משום שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות ומשום שהוא בגדר דיונים פנימיים, חוות דעת, עצה או המלצה שניתנו לצורך קבלת ההחלטה. עוד נטען, כי המשיבה שקלה את גילויו של חלק מהמידע המבוקש, תוך השמטת או שינוי הפרטים הנוגעים לצדדים שלישיים, אולם לאור ההיקף הרב של החומר, הדבר יצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה ויהווה הכבדה ניכרת עליה.

8.על רקע זה, הגישה העותרת את העתירה, בה חזרה על דרישתה לקבל מהמשיבה את המידע שביקשה בפנייתה אליה.

המשיבה הגיבה לעתירה וביקשה לדחות אותה על הסף ולגופה. היא חזרה, בעיקר, על הנימוקים שציינה במכתב תשובתה לעותרת ובנוסף, טענה כי התנהלות העותרת בעתירה אינה נקיית כפיים; כי העותרת הסתירה מבית המשפט עובדות חשובות; וכי העותרת לא צירפה לעתירתה תצהיר המאמת את העובדות הנטענות בעתירה.

העותרת הגישה, ברשות בית המשפט, "תשובה לתגובת המשיבה" והמשיבה הגישה, ברשות בית המשפט, "תשובה לתגובת העותרת לתגובה לעתירה".

9.לאחר שעיינתי בעתירה על נספחיה, בתגובה לה ובהשלמות הצדדים בכתב, באתי למסקנה כי דינה להידחות על הסף.

10.תקנה 6(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, קובעת:

"המשיבים בעתירה יהיו הרשות שנגד החלטתה מכוונת העתירה, כל רשות אחרת הנוגעת בדבר, וכן כל מי שעלול להיפגע מקבלת העתירה".

מר אבידן איננו עוד מועמד לתפקיד מנכ"ל המשיבה. הוא שחקן מרכזי ובולט בפרשה. והעותרת איננה עוד עיתון, ניטראלי, שאין לו נגיעה בתוצאות המכרז ובמהלכיו מעבר לנגיעה הציבורית.

בין העותרת ואנשים הקרובים אליה ובין מר אבידן, קיימת יריבות חריפה, במסגרתה התנהלו ומתנהלים ביניהם הליכים משפטיים סוערים, שהעיתון שימש בהם תפקיד מרכזי.

מר נאור גלילי, שבחלק מהתקופות הרלוונטיות שימש כסמנכ"ל המשיבה וכממלא מקום המנכ"ל; היה בעצמו מועמד לתפקיד המנכ"ל במכרז הראשון ולאחר מכן פוטר מתפקידיו בחברה; הגיש תביעה למניעת פיטוריו והחברה הגישה נגדו תביעה להשבת כספים שלטענתה נטל שלא כדין - הוא בנו של מר מנחם גלילי, שהוא בעליו של העיתון שהחברה המפעילה אותו היא העותרת, שנגדו הגיש מר אבידן תלונה במשטרה.

בהקשר זה ראוי לצטט את קביעת בית הדין לעבודה בפסק דינו הראשון בפרשה